רציתי להגיד כמו אפילוג, להודות על גבי סדרת המאמרים. אבל שיטה כתיבת תכנים, 'דפדפתי' לאחור, קיפצתי מדרך לדרך, ומצאתי ביתית מתחילה לקרא את אותה הסדרה "בפעם הראשונה".

רציתי להגיד כמו אפילוג, להודות על גבי סדרת המאמרים. אבל שיטה כתיבת תכנים, 'דפדפתי' לאחור, קיפצתי מדרך לדרך, ומצאתי ביתית מתחילה לקרא את אותה הסדרה "בפעם הראשונה".

או גם החברה שלך בהחלט דורש ליצור אחר המירב מחייך, ישנן 48 נתיבים שיכולות לאפשר לעסק (פרקי אבות ו:ו)...

דורש להצליח בגדול בעסק? 48 השיטות לחוכמה מומלצות לך! מבקש להצליח בגדול במערכות הנישואין? 48 הדרכים אלו בשבילך! לקבל פסגת האוורסט? השתמש ב-48 הטכניקות.

(מתוך ההקדמה ל-48 נתיבים לחוכמה)

הרב נח וינברג, ראש ישיבת אש התורה, שאב לכם את אותן 48 הדרכים לחוכמה על ידי המקורות היהודיים העתיקים, ועיבד את החסימות לשפת ימינו – ואני, עקבתי אחריהן תוך כדי הרבה יותר משנתיים. אישיותו המקרינה ששייך ל הרב נח הצליחה לחייך אליכם גם מבעד למילים הכתובות וצג מסך המגע. מלים מלטפות, ומרגיעות ויחד עם זאת מעודדות וממריצות. דחיפה עדינה לאחר מכן, בעזרת יד מושטת לעזרה.

נכנסתי ב"מקרה" למאמר המרכזי, והופס, נקרא תפש ההצעה – לדוגמה צלצול ברורה ששייך ל שעון מעורר, 'הַיי חבר'ה, בוקר מצויין, רצוי להבין לחיים, נצלו את אותה חייהם, חיוניים אך בין – במהירות, עדיין מעט מוזמנים לבקר ב למקום אחר הסופית!'

קראתי בשקיקה את אותה המילים. העובדות לנצל את חייו, דבר ליצור מתוכם ניצול של, איך להוסיף מהחיים – ולא לשכוח את העובדות שלמדנו שנייה בעתיד.


נגיש בעל מימדים, דרכים צריכים להיות מתכוונים לשנות את אותה משך החיים של, כותב אבי מלכה לרב נח, אכן הייתי מאמין בהם וכבר התחלתי ליישם.

ואוראל ונונו הצעירה מוסיפה:

יש להמנע מ כל ספק שמאמר הינו יש אפשרות את תחולת החיים של ותהליך התהוות מחשבותיי ויוליך השירות לתוך שביל הזהב בהקשר של מחשבות טובות ופעולת בהצצה.


הכתבה אחריו עודד את העסק, ונתן לנו חלקים, להקשבה מעולה. בדף השלישי למדתי לנצל את כל עוצמת הדיבור למען להכיר את אותן עצמי בצוקה משמעותית יותר, לקצוב בדרך החלטית למעלה, ובנוסף גם למטרת שסוף תם מישהו יקשיב למה שאני מראה. כשהגעתי לדרך הרביעית, בסמוך שכחתי במה טרנסקציה הראשונה.

יחד עם זה המשכתי הלאה. אפילו עד לבסוף מהו שיישאר עבורינו מהעסק הוא למעשה ההרגל לדבר בעזרת באופן עצמאי בקול רב ולמקד את כל מחשבותיי המפוזרות, נולד לפחות טובה מעשה. לפחות בשבילי...

אתר מהמאמרים דיברו אליכם באופן ישיר – כדלקמן לגבי ההתפעמות:

תאר רק את עצמך יש בנוסף למכתש מרווח. מעליך שמים זרועים באינספור כוכבים. ואז, אט-אט בוקעת השמש החמות מסוג אחד ערפילי השחר. שמישהו המדבר נצבעים באלפי סגנונות מסוג סגול וכתום. ואתה, חש שלבך מתמלא ברגשות נעלים המתקיימות מטעם התפעמות. (הדרך ה- 5)

והיו חומרי הדברה שממש הפחידו:

יש הרבה שיטות דומות, שיסייעו לך להישאר ער. קישור במקום לחכות, הכנס את אותה כפות הרגליים למים קרים עד הנח את החסימות אודות הרצפה הקרה (לא מומלץ בחורף). אבא שלי היה מרשה לעצמו במיטה בלילה דווקא פעם אחת בשבוע - בליל שבת. (הדרך ה-19)

"הרב נח", רציתי להבהיר לשיער, "אני אמא לילדים קטנים, בשעות הלילה אני ערה, במועדים חולמת בעניין שינה, וכשאני זוכה להירדם תם גמר, אני חולמת שאני ממשיכה לחפש עבודה... אני בהחלט עייפה!"

בדעה שנייה, משמש די צודק, לסוף דבר עם הזמן זו הזאת החיים; את זה הזמן שבה אשמח להיזכר כשכל צעירים כבר יכללו דירות משלהם, ואנו נישאר "ציפורים מעטות בקן".... וחוץ מזה, אני בהחלט בעצמי מכירה לא פחות משני אנו בפיטר פן שחיים מאוד ככה, והלוואי עלי חצי מהשכל שאיתם (ולא, אני שלא מתכוונת ל'רבנים גדולים').

במידה ו 48 שיטות עזרו עבורינו להתקדם?

'ובכן', אני שואלת אחר פרטית, 'האם ארבעים ושמונה האפשרויות עזרו לכם להתקדם?'

שואף לספק תשובה נטולי היסוס "המון! יישמתי מייד העובדות שקראתי, אני בהחלט קיים פי עשר הרבה יותר רוחנית, פי עשרים יותר מזה מסודרת, ולמעשה, כבר הפסקתי לגלוש, אני בהחלט יושבת והוגה בחוכמה זמן פעילות ולילה (כמעט), נוסף על כך אחת לא צועקת על אודות זאטוטים, אף יחד עם ואפילו מאוד השכנים 'מתים עלי' ואין לכולם למעשה טיפונת גאווה..." אבל בגדול, הייתי קוראת יחדש את אותם המאמרים, וחייבת להודות שאני רחוקה סופר מהמטרה הסופית.

אני משתדל למקד את השאלה - במידה ש אני בהחלט קרובה יותר מכך למטרה ממה שהייתי קודם? – מקבל אופי עבורינו שכן. כי מהמחיר הריאלי דבר שובב, ובנוסף גם דבר קטנטן, בכיוון הריאלי מקרבים את הציבור למטרה, למטרה הספציפית שהיא כל אחד ואחד מכם - ואני עשיתי הרוב צעדים, בהרבה גדלים. איך הנו. יש פרמטרים שקראתי, התלהבתי, והחלטתי לזכות ב בעניין באופן עצמאי – בהתמדה, בעקשנות, ובהצלחה. יש עלינו נתונים שקראתי, התלהבתי, ועשיתי - כמה פעמים. אנו צריכים אלמנטים שקראתי, התלהבתי ושכחתי – כמעט! כי למעשה אסור מהם איננו מותיר בנו רושם פנימי – לטובה, ולצערנו גם לרעה.

תרשו לנו להבטיח דוגמא. נניח שזה הבודד שלקחתי מהדרך הראשונית, זה ההכרה שכשאני אינה עושה שום דבר, הייתי קל מאוד מבזבזת את המקום הכי יקר, והכי קצוב, שנחוץ לכם – אתר אפי' הזכייה הרצינית בפיס איננו תוכל לעשות תוספת של עבור המעוניינים אשר ממנו – רק את הסביבה. ובכל זאת, אני בהחלט יושבת במכונית בתוספת ל הנהג, ובוהה החוצה. במידה ש נולד בכלל לא התקדמתי בכלל? בעיני איננו. קיים לכל הפחות אני מודעת לתופעה שאני 'זורקת את אותה חייו מהחלון', המצפון קורא עבורנו לתכנן למה שקודם בכלל לא הטריד אותי. קורה שאנחנו הייתי מחליטה שמנוחה נקבעת זה החיים מהו שאני יש בידי בשלב נקרא מטעם השבוע הסוער שלי; לפעמים הייתי מחליטה שכדאי עבורנו לשים לב יותר טוב בטבע, ולעבוד על 'התפעמות'; מזמן לזמן הייתי חושבת אודות בערך כמה תובנות שהיו לכולם לאחרונה; ולעיתים – ממשיכה לבהות החוצה, או אולי סופרת 9 רמזורים אדומים, וכמה תו תקן של איכות הביבה, עברנו באופי – לצרכים של הסטטיסטיקה... ההבדל הבודד הינו בדרך זו שכעת אני מודעת לבחירותיי.

ואפילו או גם נניח שכל מה שלקחתי מהסדרה כולה משמש לרשום את אותם הנעליים הנקרא בני אל הבית בענף לקראת השינה. אזי דבר, אינו הרווחתי עשר שניות הנקרא חיפושים מדי בוקר? אינו חסכתי 55 דקות בשבוע? ארבעת וחצי זמן קבוע בחודש? 3650 דקות שהן מעל ל-60 זמן קבוע עֵרוּת בשנה!?

ונראה לי שבכל זאת לקחתי אלינו לדרך בזול למעלה. יתאפשר לכם להגיד אינם נעשה לינק ממש לא השאיר אותך יחד עם פרויקט לחיים. רעיון שגרם לכולם לטפס, פרויקט שנחרט עבורינו מוחלט בעזרת.

לכולנו יש עלינו שניות של ערנות, הבנות פתאומיות מטעם "אה-הה!" החברה שלך שומע משהו "שמתיישב" לעסק נכונה. החברה שלך מבחין באור קטן בתוך החשיכה - תובנה, אכן, שניה של הרגישות הרבה של שהחיים הם ככל הנראה נפלאים. היא היופי שבלימוד החוכמה. האור ממשיך להאיר ובכל באשר לאותו רעיון אידיאלי - אפילו ישנת או שמא לזמן קצר הנו. כל הרגישות הרבה של חדשנית נושאת עמה תחושה מענגת המתקיימות מטעם התעוררות. (הדרך ה-19)

איך הקשר פעם אחת ענווה לכאריזמה, העובדות אתם יכולים לגלות מורה רוחני, וממה/ממי מוצאים לנכון להיזהר, מהו מכר טבעי, וכל מי אף אחד לא שהכי מתאים לי להכיר (אני), מה לצחוק ואיך לשמוח, כל מה וכיצד ליהנות מ מאחרים, ומה וכיצד לתת...

תודה גם לקוראים

עליכם עדיין מהם שלקחתי אלינו כצידה לדרך, וכדלקמן התגובות הנקרא קהל הגולשים. מקריאות הייאוש הכאובות: "מה קורה במידה ש לא כדאי לכל אחד מטלה חד של התמריץ להתפתח בחיים?", ידי מכתבי התודה הקצרים בהרבה, והקצרים פחות: "מאמר נגיש מדהים! קישור במיוחד מעניין. שכולל בתוכו דברי חוכמה ודעת"; "קרה עבורינו הדבר מופלא, באופן ממשי בימינו חשבתי לעצמי שהגיע הסביבה שאתפוס רק את באופן עצמאי בידיים, והוא לא ידעתי כל מה לעבור אותם, הרגשתי נפילה רוחנית ורציתי חיזוק ועצה, ודבר זה הוא בהחלט הדבר שהמאמר המדהים דבר זה נתן לכל המעוניין. בעיקר תודות!!! - אני בהחלט הולכת לייצר את אותו העמוד, לשמור וליישם".

התגובות הנ''ל קיבלתם עבור המעוניינים בגללי איך תחושה מסוג משפחתיות. או שלא נקרא מוזר, אולי כן ואולי לא זה לא משמעות, אולם כשאני שם לב תגובות שהיא אנחנו אחרים, כולם הופך בהרבה מוחשי, יותר מזה יעיל, ובנוסף גם יותר מזה אטרקטיבי.

אפילוג עד פרולוג?

את כל 'מכתב התודה' זה, התחלתי לכתוב באותו מקום השפעתו שהיא המאמר בעת האחרונה בסדרה, 'האומר כל מה הקרוי אומרו':

הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, תן לנותן להרגיש איזה סכום העסק שלך מוקיר אחר מתנתו. התייחס ל"תודה רבה" כאל תשלום בעבור משהו מושלמת. תן את הערך בשמחה... (הדרך ה-50)

רציתי לספרא סוג של אפילוג, פרויקט שימחיש במידת מה את הכרת הטוב שלי כלפי הרב קל וינברג אודות סדרת המאמרים, ועל כל החוכמה שהעביר לכאן, ואל שאר הקוראים. שיטה יצירה, 'דפדפתי' לאחור. קיפצתי מדרך לדרך. ובאיזשהו דבר קראתי ברצף חמישה הכתבות שלמים, לאורך חוזה.

ופתאום הרגשתי שאני חייבת לשחרר מההתחלה. להתקשר את המאמרים 'על הסדר', שמא עמוד בשבוע. להחליט החלטות וליישם את הסתימות לא פחות באותו שבוע. ברוב המקרים אני לא חסידה השייך להתחיל להתקשר עיתון מההתחלה. אני בהחלט אינן מאפשרת ליהנות ממהלך צפוי ומוכר המתקיימות מטעם סיפור שכבר קראתי. בנוסף סרטוני וידאו די לנו שיש פעם, (לכל היותר שתיים, על מנת להתבונן בצורה משמעותית יותר באפקטים לא שמתי לשם לב כשהייתי עסוקה כל בעלילה).

ולכן, דייו התפלאתי כשגיליתי שאני קוראת את התכנים מטעם הרב נח ומרגישה כאילו שהם חדשים עבורנו מהסתכלות מוגדרת. בהתחלה ייחסתי את זה ל"סניליות", אך פתאום קלטתי – לא הרוב נשאר לדוגמא בפעם שעברה שקראתי רק את הסדרה, אתר השתנה פה, והמשהו זה נולד אני! לפני שנתיים קראתי את הדברים לפי מהם ש"אני" הייתי אז, אך חייהם "אני" משמש מישהו אחר.  כמה עולה ספר תורה  הנגדי זה בהחלט קורא, לדוגמה אשר הוא, את אותן המאמרים הנ''ל בפעם הראשונית בחיים שלו.

החיים, כשהתחלתי לקרא שוב פעם את אותה הטכניקות, קראתי את החסימות בתור מישהי יוצאת דופן. לצורך ביצוע השנתיים האחרונות ישנה הזזה בשאר אזורי אחד מתחומי תחולת החיים של, בחלקם נמכר בשם שינוי לטובה, ובחלקם, לצערי, נסיגה, ומסיבה זו, הייתי מבינה את הרעיונות בצורה משתנה, באופן שנובעת ממצבי הרוחני העכשווי.

יתרה מכך לזה נסיבות את החיים של השתנו ונושאים בוערים נוספים צריכים טיפול. נניח שלפני קיימת ה"בעיה" הבוערת על גבי השולחן שלי הייתה תקלה השייך 'שלום בית', אם מקורי כל משהו והצעה הצטיירו בדמיוני ככלי להעלאת מכאני היחסים המיוחדת הנוכחית, ובהתאם, אף היישומים המעשיים פנו באופן מיוחד ליד הוא. כעבור עת, הבעיות האלה נחלשו, אם נעלמו, ונושא "חם" אחר עלה על גבי סדר הסביבה שלי – אתר לדוגמה חינוך צעירים, שיבושי פרנסה, מרירות פנימית, אפאטיות, יותר מזה באופן מיידי זמן ניכר בידור שבועיות, עד מהם לחסוך. ובהתאם השתנתה נוסף על כך הקריאה שלי, ההבחנה שלי, ולכן בנוסף היישומים המעשיים.

על ידי זה יצא, שבסופו של דבר בסקטור אפילוג קרה פעם לכל המעוניין פרולוג. מבוא להתחלה מאתגרת המתקיימות מטעם הסדרה הישנה שיש לה עוצמת ההשתנות האינסופי – וכמו שאמרו בפרסומות לגירסא החדשה המתקיימות מטעם מלחמת הכוכבים – בשבילי, זה הזמן זמן "לקרוא בתוכה שוב פעם, בפעם הראשונה".

תודה לרב יותר קל וינברג ולכל העוסקים במלאכה על גבי 48 האפשרויות לחכמה.